החלטה בתיק ת"ט 7852-01-12

המבקשת הגישה התנגדותה ביום 02/01/2012. כעולה מהחלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום  המחרת, ההתנגדות הוגשה "לכאורה באיחור" ועימה גם בקשה להארכת מועד.

בקשת המבקשת נסמכת בתצהיר מנהלה המצהיר, כי לאחר קבלת האזהרה פנה אל לשכת ההוצל"פ בחדרה לשם צילום התיק, אך נענה שם, כי כל השייך טרם נסרק לתיק, והוא התבקש לשוב "בעוד מספר ימים". כל שקיבל אותו יום, הוא תדפיס פרטי התיק, מיום 7/12/2011, אותו צירף כנספח "א" לתצהיר.

בחלוף שבוע למן פנייתו ללשכת ההוצל"פ, שב ופנה אליה, אך נענה כי טרם נסרק החומר לתיק השייך.

או אז, ע"פ הצעתה של פקידה בלשכת ההוצל"פ,  פנה אל משרד ב"כ המשיבה טלפונית, והובטח לו ע"פ המוצהר, כי למחרת יישלח אליו בפקס מבוקשו.

במציאות לא נשלח מאומה, ו"בשבוע החולף" (התצהיר נעשה ביום  01/01/12 - ש.ר.) פנה בשלישית אל לשכת ההוצאה לפועל ובזו הפעם קיבל מבוקשו ומייד פנה אל בא כוחו.

תשובת המשיבה הוגשה ביום 29/01/20123 והיא מציעה לדחות הבקשה על הסף אגב חיוב המבקשת בהוצאותיה. כל זאת, בתמצית, בהיעדר טעם מיוחד מכוחו ניתן להאריך המועד.

המשיבה מציינת כי האזהרה לחייב נמסרה למשיבה ביום 07/12/2011, כי במשרד ב"כ המשיבה לא נתקבלה כל פנייה כמוצהר ע"י מנהל המבקשת.

מענה המבקשת לתשובה הנ"ל, הוגש ביום 09/02/2012 והוא מציין, כי המדובר באיחור בן 6 ימים, כי המשיבה נמנעה מכל התייחסות למוצהר אודות אי הצלחתה של המבקשת לקבל את הדרוש לה בלשכת ההוצל"פ, במהלך שתי פניותיה הראשונות אל לשכת ההוצל"פ.

שני הצדדים מתייחסים לסיכויי הצלחתם ע"פ בקשת הביצוע, אך איני נזקק לאמור שם, לצורך החלטתי:

פניית המבקשת הראשונה אל לשכת ההוצאה לפועל, כעולה מנספח "א" לתצהירה, חל ממש ביום בו לשיטת המשיבה, נמסרה לה האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ- ביום 07/12/2011.

המשיבה נמנעה מכל התייחסות לסיבות עליהן הצהירה המבקשת בעניין מענה לשכת ההוצל"פ לפנייתה אליה.

גם פניית ב"כ המבקשת בפקס (צורפה לתשובת המשיבה) מיום 28/12/2011, בה ביקש הוא ארכה בת 10 ימים להגשת ההתנגדות, לא נענתה לגופו של עניין, אלא אך צויין בה: "המועד להגשת התנגדות עבר".

בהנחה שהאזהרה לחייב  אכן נמסרה למבקשת ביום 7/12/2011, הרי ביום זה החל מניינם של 20 הימים הקבועים בתקנות ההוצאה לפועל לצורך הגשת התנגדות במועדה.

ע"פ חישובי, היום ה-20 חל ביום 26/12/2011 ולמן יום המחרת (27/12) דרושה ארכה להגשת ההתנגדות.

תקנות ההוצאה לפועל מחייבות חייב המגיש התנגדות לצרף העתק מבקשת הביצוע וצרופותיה, להתנגדותו. ברי, כי נבצר מן המבקשת בנסיבות המתוארות בתצהירה, לצלם את תיק ההוצל"פ, וגם שבוע לאחר מכן. שתי הפנייות הראשונות של המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל, היו בתוך 20 ימי האזהרה. השלישית, על גבול תקופת האזהרה (לא ברור מאיזה צד של אותו גבול...).

מן המכלול מתחייב, כי המועד יוארך משיקולי צדק, ע"פ הסמכות המסורה לרשם ביהמ"ש בסעיף 90 של חוק בתי המשפט, וכה יהא.

סוף דבר:

המועד להגשת התנגדות המבקשת, מוארך.

אין צו להוצאות, לפי שעה.